סוגי תפרים בריפוד: פספול, רפרף, שפתיים ומה שביניהם

רוב האנשים לא שמים לב לתפרים - עד שמראים להם שתי ספות זהות עם תפרים שונים. התפר קובע אם הספה תיראה נקייה ומינימליסטית, מחויטת, או עשירה ומסורתית.

חמשת סוגי התפרים המרכזיים

• תפר רגיל - שני חלקי בד נתפרים ומתהפכים פנימה. קו נקי, כמעט בלתי נראה. מתאים למראה רך ומינימליסטי.
• תפר כפול שטוח - התפר נפתח ונתפר פעמיים משני צדדיו, כך שרואים שני קווי תפר מקבילים. מראה "מחויט" כמו בג׳ינס איכותי - וגם חזק יותר פיזית. נהדר לעור ולבדים עבים.
• פספול (פייפינג) - פתיל עגול עטוף בד שרץ לאורך הקצוות. הקלאסיקה של הריפוד: מדגיש את קווי המתאר. בצבע תואם - אלגנטי ושקט; בצבע מנוגד (שחור, זהב) - הצהרת עיצוב.
• רפרף - כפל בד שטוח שבולט כ-2-4 ס״מ מהתפר, כמו שוליים של כרית נוי יוקרתית. נותן מראה רך, ביתי ועשיר. מזוהה עם ספות בלגיות ועם סגנון כפרי-מודרני.
• שפתיים - שני כפלי בד צרים זה לצד זה לאורך התפר. עדין יותר מרפרף, עשיר יותר מפספול - הבחירה של מי שרוצה פרט ייחודי שלא רואים בכל סלון.

ומעבר לתפר עצמו

קפיטונז׳ (כפתורים שקועים בדוגמת מעוינים) הוא לא תפר אלא טכניקת ריפוד שלמה - והוא הופך כל ספה לקלאסיקה צרפתית. תפרי ערוצים אנכיים נותנים מראה איטלקי ספורטיבי.

איך בוחרים?

כלל אצבע: ככל שהבד פשוט יותר - התפר יכול להיות נוכח יותר. בד בוקלה עשיר לא צריך יותר מתפר רגיל; בד חלק בגוון אחיד מרוויח מאוד מפספול מנוגד או רפרף. אצלנו בעורך אפשר להחיל כל תפר על הכריות, על הגוף או על הידיות בנפרד - ולראות את ההבדל בזמן אמת.